 |
| שלוחי חבד בקאייבקה, אוקראינה |
הַבֶּגֶד מְכַבֵּד אֶת הָאָדָם.
זֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָבוּשׁ, לֹא כְּמוֹ בַּעֲלֵי-חַיִּים. הוּא הָיָה מַרְגִּישׁ בּוּשָׁה אִם לֹא הָיָה כָּךְ.
הָאָדָם, הוּא לֹא כְּמוֹ בְּהֵמָה, יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה, יֵשׁ לוֹ אֹפִי מִשֶּׁלּוֹ, תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת לוֹ. וְהוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין הַגּוּף לַנְּשָׁמָה. גַּם הַגּוּף חָשׁוּב – אֲבָל הוּא כְּאִלּוּ "כְּלִי" לַנְּשָׁמָה. הָרַגְלַיִם מְשַׁמְּשׁוֹת אֶת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לָלֶכֶת, הַיָּדַיִם שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, יֵשׁ לוֹ בַּבֶּטֶן מַעֲרֶכֶת עִכּוּל שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הָאֹכֶל וּמְזִינָה אֶת הַגּוּף וְדוֹחֶה אֶת הַפְּסֹלֶת. הַכֹּל מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה הַמְּשַׂמַּחַת שֶׁל ה'. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁהָאָדָם יוּכַל לִרְצוֹת דְּבָרִים טוֹבִים, לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים טוֹבִים, דְּבָרִים שֶׁמַּתְאִימִים לָאָדָם.
עַל הַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים קְצָת לִרְאוֹת אֶת הָאֹפִי שֶׁלּוֹ, אֶת הַמְּיֻחָד הָעִקָּרִי לוֹ, אֶת הָאוֹר שֶׁל הֶחָכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁל הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, שֶׁבָּאִים מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה.
וּבִגְלַל שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם נְשָׁמָה, וְיֵשׁ
לוֹ שֵׂכֶל, הוּא מַרְגִּישׁ כַּמָּה זֶה לֹא כָּבוֹד לוֹ אִם לֹא הָיוּ לוֹ בְּגָדִים,
כַּמָּה זֶה הָיָה נָמוּךְ, כְּמוֹ בְּהֵמָה שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים אֶצְלָהּ הֶבְדֵּל
בֵּין הַגּוּף לַנְּשָׁמָה; וְהוּא לוֹבֵשׁ בְּגָדִים, מְכַסֶּה אֶת הַגּוּף, שֶׁגַּם
לוֹ יֵשׁ תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים. כְּמוֹ שֶׁמַּתְאִים לַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ בְּתוֹר
בֶּן אָדָם. זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁמֻּכְרָחִים לָלֶכֶת עִם בְּגָדִים,
זֶה בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ נְשָׁמָה מֵה'.
וַאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָה', גַּם עַל שֶׁנָּתַן
לָנוּ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הָעֲדִינָה הַזֹּאת, הַרְגָּשָׁה שֶׁל אָדָם עִם נְשָׁמָה,
שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְלוּבָּש, וְגַם עַל כָּךְ שֶׁנָּתַן בְּגָדִים בָּעוֹלָם, נָתַן
חֹמָרִים, וְגַם שֵׂכֶל לִבְנֵי הָאָדָם לְהָכִין בְּגָדִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים.
