יום חמישי, אוקטובר 11

שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עֶבֶד...

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עָבֶד.

 

מַה זֶה עֶבֶד?

הַיּוֹם זֶה לֹא דָּבָר מָצוּי. אֲבָל פַּעַם, הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת, לְמָשָׁל, שֶׁמִּישֶׁהוּ גּוֹי רוֹצֶה לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְעֶבֶד לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. הוּא יַעֲשֶׂה אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁאֲדוֹנוֹ יִתֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹת - וְהָעֶבֶד יִחְיֶה אֶצְלוֹ, יֹאכַל מִשֶּׁלּוֹ וִיקַבֵּל מִמֶּנוּ כָּל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ.

מִי שֶּׁהָיָה בָּא לִהְיוֹת עֶבֶד – הָיָה הָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לוֹ מִקֹּדֶם קְצָת מֵהַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב, וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם הוּא מוּכָן לְקַבֵּל אֶת זֶה עָלָיו, כִּי הָעֶבֶד נִהְיָה "חֲצִי-יְהוּדִי" וְחַיָּב בְּחֵלֶק מֵהַמִּצְווֹת. אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁכֵּן, הָיָה טוֹבֵל בְּמִקְוֶה (כְּמוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּיר, לַהֲפֹךְ לַיְּהוּדִי), וְאַחַר כָּךְ נִהְיָה עֶבֶד שֶׁלּוֹ.

אָמְנָם, יֵשׁ לוֹ מִצְווֹת יוֹתֵר מִגּוֹי – וְאַף עַל פִּי כֵן, זֶה לֹא מַעֲלָה גְדוֹלָה לִהְיוֹת עֶבֶד. הֲרֵי לָאָדָם יֵשׁ בְּחִירָה מִשֶּׁלּוֹ, רָצוֹן מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהוּא יָכֹל לְהַחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, לְהִתְנַהֵג בַּדֶּרֶךְ שֶׁמַּתְאִימָה לוֹ בְּיִחוּד, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מַתְאִים לַכִּשְׁרוֹנוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁה' נָתַן לוֹ. לְהַקְדִּישׁ אֶת כֹּחוֹתָיו לְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְפִי מַה שֶׁה' רוֹצֶה מִמֶּנוּ. וְאִלּוּ עֶבֶד, אָמְנָם גַּם מְחֻיָּב בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל הוּא לֹא עַצְמָאִי; הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ. לֹא רַק אֶת רְצוֹן ה', אֶת מַה שֶׁמַּתְאִים לוֹ עַצְמוֹ.

וְגַם אִם הַגּוֹי הַזֶּה מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב עַל-יְדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מְשָׁרֵת, לְמָשָׁל, אָדָם חָשׁוּב וְצַדִּיק; אַף עַל פִּי כֵן, יוֹתֵר טוֹב לִהְיוֹת אָדָם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יָכֹל לִבְחֹר לְגַמְרֵי בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, בְּלִי לִהְיוֹת גַּם מְשֻׁעְבָּד לְרָצוֹן שֶׁל אָדוֹן אַחֵר.

אָז אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים בְּשִׂמְחָה לָה', שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ אֲנָשִׁים מֵעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחְלִיט בִּבְחִירָה שֶׁל עַצְמָם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, מַה לַּעֲשׂוֹת; יְכוֹלִים לְהַרְאוֹת אֵיזוֹ נְשָׁמָה טְהוֹרָה וְטוֹבָה יֵשׁ בָּהֶם, עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבּוֹחֲרִים בָּהֶם מֵעַצְמָם וּמֵרְצוֹנָם.

בָּרוּךְ... שֶׁלּא עָשָׂנִי עָבֶד.